ביאור הגר"א על שולחן ערוך אורח חיים ת״צ:ט׳

9 ס"ט ומפטירים. מגילה שם:

10 ואין. כמ"ש תוס' בשבת כ"ד ב' ד"ה ולית כו'. דקי"ל כרב גידל:

11 לא כו'. דאף לרש"י ורב אלפס דפ' דלא כרב גידל מ"מ אין חותמין בשל פסח כמ"ש הרא"ש שם וז"ש לא באמצע וע' רא"ש שם:

12 ונוהגין. שמדבר בגאולת מצרים. וז"ל ד"מ כת' אבודרה"ם נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר כו' שמדבר כו' ובשבועות רות שכתוב בו תחלת קציר ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות קהלת מפני שכתוב בו תן חלק לז' וגם לח' כו' ואמרי' במ"ס הקורא בחמש מגילות מברך על מקרא מגילה ואפי' היא כתובה בין הכתובים עכ"ל וכ"כ מהרי"ל לברך כנ"ל אף אם אינה כתובה בגליון וכ"כ בהג"מ הלכות ט' באב וכן המנהג דלא כמרדכי שכ' בפ"ק דמגילה לברך על מקרא כתובים עכ"ל ד"מ. וכ"כ ב"ח ולבוש ומנהגים ומט"מ לברך אף שאינם כתובים בגליון וכ"ש כשהם כתובים בגליון כס"ת וכן מנהג כל הראשונים וכ"כ מ"א. ומ"ש חוץ מקהלת ליתא דבספ"ג דידים מסקנת מתני' שם דכן נחלקו וכן גמרו ששיר השירים וקהלת שוין לטמא את הידים וכ"פ הרמב"ם בפ"ט מהל' אה"ט ה"ח שכל ה' מגילות מטמאין את הידים כס"ת וכ"כ הגמ"ר פ"ק דמגילה שכולן שוין לברכה זו וכן עיקר:

13 בשבת. שהוא יום כינופיא דאף בי"ט הוו בשדות כמ"ש בסוף ר"ה נ"ה א':